הרב יהודה הרצל הנקין ז"ל

מגדולי הפוסקים בציונות הדתית
ממקימיה ומובילי דרכה של המדרשה ומפעל יועצות ההלכה

HaRavYehudaHerzelHenkin-400px

תש”ה-תשפ”א

הרב יהודה הרצל הנקין ז”ל נולד בארה”ב, עלה ארצה בשנת תשל”ג ושימש רב אזורי בעמק בית שאן ובקעת הירדן. הוא היה תלמידו של סבו הגאון הרב יוסף אליהו הענקין זצ”ל, אתו למד יום יום בוקר וצהרים ואותו שימש למשך חמש שנים בטרם עלותו ארצה. תשובותיו ראו אור בשו”ת בני בנים, שם עוסק הרב הנקין בכל תחומי ההלכה. גדולי ישראל של הדור האחרון מחוגים נרחבים סמכו ידיהם על תשובותיו, ביניהם הרב גדליה פעלדער, הרב משה פיינשטיין, הרב אליעזר וולדינברג, הרב מנשה קליין, הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם כהנא שפירא, והרב מרדכי אליהו, זכר צדיקים לברכה. רבות מתשובותיו נכתבו לרבני ישובים וקהילות אשר פנו אליו, כולל בנושאים ציבוריים רגישים. הרב הנקין נחשב למוביל דרך הלכתית עצמאית וקשובה למודרנה, בין השאר בנושאים הקשורים לנשים ולמעמד האישה ביהדות. הרב הנקין עסק גם בפרשנות התורה, ובסמוך לפטירתו יצא לאור ספרו “מהלכים במקרא”.

הרב הנקין היה ממייסדי המדרשה ומפעל יועצות ההלכה, ועמד לימינן של יועצות ההלכה למשך שני עשורים: ניסח את תעודת הסמכתן, נמנה על צוות הבוחנים,  הוביל את עריכת הכרך הראשון של ספר נשמת הבית, פיקח על אתר היועצות באנגלית, ויחד עם הרב יעקב ורהפטיג עסק במענה להתייעצויותיהן היום-יומיות של יועצות הלכה למשך שני עשורים. בנו-תלמידו הרב איתם הנקין נרצח יחד עם רעייתו נעמה הי”ד בחול המועד סוכות תשע”ה.

שיעורים על דמותו ודרך פסיקתו

כתבו לזכרו

“העמידו תלמידים (ותלמידות) הרבה” – הרב יהודה הרצל הנקין זצ”ל
תוך שבועות ספורים התברר כי החלק המאתגר (והמלחיץ) של התכנית במכון הגבוה לתורה בנשמת (לפני יותר משני עשורים) היה השיעור של הרב הנקין והמבחן הקבוע שהתלווה אליו. על אף שהתכנית כללה סדר ושיעור בגמרא (מידי בוקר) וסדר ושיעור בהלכה (בשעות הצהרים). הרב הנקין השאיר בשעה שבועית חותם שאני לא שוכחת. הדרישה הבלתי מתפשרת שלו שנעמיק, שנזכור, שנשווה. הוא לא הקל עלינו, לא אחת נכשלתי במבחנים שלו, תמיד דרש שנחשוב יותר.
כשסיימתי את לימודי יועצות ההלכה נבחנתי אצל ארבעה רבנים שונים, כולם תלמידי חכמים – ששאלו על הלכות נידה: טור, שו”ע, ונושאי כלים. במבחן הרביעי נכנסתי להבחן אצל הרב הנקין, להפתעתי הוא לא פתח בטור – שו”ע. הוא פתח גמרא (ואני, לצערי כבר לא זוכרת איזה סוגיה) וביקש שאתחיל ללמוד בקול רם. הייתי קצת מופתעת – בעדינות ניסתי להסביר לרב ש’זה לא בחומר’… הרב הנקין התבונן, שתק ואז אמר לי: אני מניח שמה שלמדת את יודעת. ‘המבחן’ כאן הוא דרך לראות כיצד את לומדת מה שלא למדת מבעוד מועד. או במילים שלי היום, האם אנחנו מכשירים יועצות הלכה ש”דוברות את השפה”.
מאז בשני העשורים האחרונים פגשתי שוב ושוב באדם יוצא דופן. חד ומדויק – שיש בו שילוב נדיר של כישרונות יוצאי דופן, צניעות, רוחב דעת, בהירות מחשבה, מקוריות שיראתו תמיד קודמת לחוכמתו. וזה רק מקצת שבחו.
דור של תלמידות חכמים – לא היה קם בלעדיו.
השותפות האיתנה ויוצאת הדופן, הרוח הגבית שהוא נתן לרבנית חנה על כל צעד ושעל לחזון רחב, מקיף, מדויק, ישר ובעיקר מאמין ביכולת של נשים ללמוד, לעיתים, יותר ממה שהן האמינו בעצמן.

בס”ד לורי נוביק
1 מחשבות ראשוניות על הרב הנקין כפוסק

בבוקרו של ח’ בטבת, פחות מיומיים לפני פטירתו, מו”ר הרב יהודה הרצל הנקין זצ”ל עדיין עסק
בפסיקת הלכה. באותו יום, הוא הדריך את קבוצת יועצות ההלכה שעוסקת בקביעת 
קרא עוד

פוסק גדול הסתלק מאיתנו.
פטירתו של הרב יהודה הרצל הנקין היא אבידה גדולה לנו. כמו שאמר הרב ספרלינג בהספדים “לך יש בני בנים [שם השו”ת של הרב] אבל אנחנו נשארנו יתומים”.
פסיקת ההלכה של הרב הנקין היתה ייחודית, עם עין פקוחה למציאות ולתמורות בה, יד איתנה בספרות הפסיקה וראש החוקר ודורש לבירור האמת. את הרב הנקין אני מכירה מנשמת, בתור תלמידה ואז בתור מורה, אבל ההיכרות האמיתית שלי איתו היא דרך דבריו הכתובים, בין בהלכה ובין במאמרים. כמעט בכל בירור הלכתי שאני עושה שקשור לנשים המסע שלי יתחיל בפתיחת “שו”ת בני בנים” לראות מה כתב על כך הרב. וכמובן גם בנושאים אחרים.
בפסיקה שלו אפשר לחוש מידי פעם מה שאני קוראת לו “קריצת עין”. אני מקווה שהרב ימחל לי שאני קוראת לזה כך. כוונתי ב”קריצת עין” היא לפסיקה שיש בה הכרה בשינויים בעיקר בענייני נשים ולאן הם הולכים והכנת השטח לכך אך מבלי להתיר אותם עדיין. כלומר, הנחת היסודות לשינויים אבולוציוניים בהלכה מבלי לשבור את הכלים. נדרשת עדינות וחכמה גדולה כדי לפסוק לכאן ועכשיו ובו זמנית לפסוק לבאות *** הרבנית הנקית מדברת בהערכה גדולה על הרב על ששם את עצמו בצד וקיבל על עצמו תפקידים רבים בתוך הבית כדי שהיא תוכל להקים ולהוביל את מדרשת נשמת. למרות שהרבנית הנקין היא העומדת באופן רשמי וניהולי בראש המדרשה, אין ספק שהמפעל האדיר הזה הוא המפעל של הזוג הנקין ונוכחות שניהם תמיד היתה ברורה במקום הזה. חבל על דאבדין ולא משתכחין
להחזיר עטרה ליושנה אחת הנקודות החשובות שמבקש להניח לפנינו הרב יהודה הנקין זצ”ל בתשובותיו הרבות נוגעת למחלוקת הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין זצ”ל- בעל “ערוך השולחן”, עם הרב ישראל מאיר מראדין זצ”ל- בעל ה”המשנה ברורה” עוד ב 1977 כותב הרב הנקין בשם סבו, הרב יוסף אליהו הנקין זצ”ל, כי “גדול כוח “ערוך השולחן” בהלכה יותר מ”המשנה ברורה” ושבמקום שחולקים יש לפסוק כ”ערוך השולחן”. וכן כתב לי רב אחד אחרי שציין הרבה מקומות בערוה”ש שמביא דברי המ”ב אע”פ שהיה ספר חדש בימיו- שלכן יש לפסוק כדברי ערוה”ש כיוון שראה דברי המ”ב ולא קיבל אותם. וקיימא לן – הלכה כבתראי…” (שו”ת בני בנים” חלק א’ סי’ ו’, בהערה). ואע”פ שיכול היה הרב הנקין להסתפק בקביעת סבו הגדול, בחלק ג’ לספרו כתב והוסיף: “מה שאמר סבא זה רק במקום ששניהם חולקים בשווה בסברת עצמם או בפירוש דעת אחרים, שבזה בוודאי היה ערוה”ש חריף יותר וגם היה מרא דכולא “שולחן ערוך” (כלומר, שכתב פסיקה לשו”ע כולו ולא רק לחלק או”ח כמו המ”ב) וגם ראה את ספר המ”ב… ולכן, מצווה לפרסם שערוה”ש אינו רק ספר הלכה לעצמו אלא גם תגובה למ”ב והוא גם עדות להערכה שחש ערוה”ש כלפי המ”ב… אבל במקום שרוב דעות ראשונים או אחרונים כמ”ב או שיש טעם אחר – בזה לא אמר סבא ז”ל וצריך לברר כל דבר לגופו. כ”כ, יש ללכת אחר המנהג כי המ”ב כתב כמנהג פולין וערוה”ש כמנהג ליטא ורוסיה הלבנה. ודא עקא, שבכמה עניינים בני בנים של יהדות ליטא נגררו אחר המ”ב ונטשו תורת אימם”. הווי אומר, למרות הערכה הגדולה שרחש סבא לערוה”ש, מבקש הרב הנקין לבחון כל מקרה לגופם של דברים. נוסף על כך, כואב לרב הנקין על כי רבים מבני ליטא עזבו פסיקת ערוה”ש ונטו אחר המ”ב, ובכך נטשו תורת אמם. אבל סיום דבריו מלאי חן ויושרה: “ולאחרונה כתב לי עורך אחד כי בלי ספק מורים כמ”ב מפני הטעם הפשוט, שאפשר שערוה”ש יחלוק על הרמ”א והמג”א אבל המ”ב בוודאי לא יחלוק מחמת צדקותו וענוותנותו היתירה. והעולם מהדרין לפסוק כענוותן, וכמו הלל ושמאי…”. הרב הנקין, בלשון המעטה, לא ממש אוהב את הטיעון הזה ואחר שהשיב מה שהשיב סיים: “ובאמת, מה עניין שפלות הדעת לקביעת הלכה? וגדולי עולם הם ענווים ושפלי רוח ונוחים לבריות מאוד אבל אינם נושאים פנים כשסוברים שהאמת אתם, וכן הכרתי מקרוב”. כלומר, מידת הענווה לא יכולה להיות כלי המשמש לפסיקה אלא רק כתכונת נפש ובמקום בו פוסק נדרש לגלות דעתו – לא שייך שישתוק מחמת ענוותנותו. ברגישות המתבקשת, מבקש הרב הנקין להחזיר את עטרת “ערוך השולחן” למקומה. הוא עושה זאת כאן ובעוד עשרות תשובות בהלכה בהם מביא דבריו ובכך, גם קורא לנו לעשות זאת. *** “רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהם הן הן זכרונן” (ירושלמי שקלים, ב’, ה’).

כשעומדים על כתפי גדולים – נושמים אוויר צלול

עם צאת היום אולי זו העת לגלות שאלמלא הרב יהודה הנקין לא הייתי מוציא את ספרי לאור.

בעודו שוכב בדפי טיוטה שלחתי את הספר לרב יהודה לעיון והערות ואחר כמה שבועות הוא התקשר וביקש ממני בקול קצת נוקשה לבוא אליו ולשוחח.

חששתי.

ציפיתי לביקורת, לא חששתי מפניה ולא הייתה לי כל בעיה לשוב על דבריי ולחדדם – אבל הרגשתי שזה הולך להיות נוקב ביותר.

“הרב שי אני רוצה להגיד לך הערה מהותית אחת, והיא יסודית כל כך בעיניי”, אמר וקולו עדיין נותר קשה. קצב דפיקות הלב שלי הוכפל.

“תסביר לי רגע, למה אתה מתבטל כל כך? למה אתה חושש לחלוק, לחדש ולכתוב כשאתה מוצא סברה שהיא ישרה בעיניך?!”.

שתקתי.

“אני מבין שיש לך יראת פסיקה כשאתה כותב על גדולים ממך אבל זו יראה שאין לה מקום בתשובותיך. התורה לא תעמוד מנגד לנצח ואתם הפוסקים הצעירים יש לכם אחריות להמשיך את התורה שבעל-פה”.

רק אז, גיליתי את אוזנו שהדברים לא אמורים להתפרסם בכלל.

“אדרבה”, אמר לי וקולו כבר התרכך. “כשעומדים על כתפי גדולים – נושמים אוויר צלול. אתה חושב נכון ונסמך על גדולים אבל משום-מה מהסס להכריע. יראת פסיקה כבר יש לך ואתה נועץ בזקנים – כך שאי אפשר להיכשל. יש לך חובה לפרסם ולכן, שוב פעם נוספת על כמה מתשובותיך ותבין לבד את כוונתי. חזור אלי אחר כך…”, סיים דבריו ועל פניו כבר הציץ חיוך קטן.

החל מאותו היום הדברים של הרב יהודה חיזקו אותי להוציא את הספר לאור. חזרתי על כל התשובות כדבריו ואחרי כמעט שנה בקשתי להראות פניו, אך כוחו ובריאותו כבר לא עמדו לו לעבור על הדברים בעיון הנדרש.

מו”ר הרב יהודה הנקין, מי יתן לנו תמורתך?!

“לא ציפיתי לחבר תשובות בבואי לכאן”, כותב הרב יהודה הרצל הנקין זצ”ל בפתיחה לספרו המפורסם “בני בנים”. והוא ממשיך וכותב: “אולם כך היא דרכה של תורה. כי מצד היכולת אנו באמת כננסים אשר אינם יכולים לשנות את צורתם להיות כענקים ולכן אין בנו כח לראות למרחקים בכוחות עצמנו בעומדנו ברגלינו על קרקע התלמוד. אלא צריכים אנו לטפס על גבי הענקים ולהסתמך על סברותיהם ופרושיהם. והקב”ה נתן בנו כוח לטפס ולשבת על גביהם ולהבין דברי הראשונים מרוב יגיעה ועמל. ומתוך כך, לפעמים לראות למרחקים. ואשרי מי שזוכה לכך”.

במילים המדויקות האלה מתאר הרב הנקין הדק היטב את היכולת הייחודית אשר ניחן בה כפוסק. יכולת אשר קיבל ללא ספק מסבו, הרב יוסף אליהו הנקין זצ”ל, אותו מזכיר רבות בתשובותיו- ראיה למרחקים. ברבות הימים הוריש הרב יהודה את כושר הפסיקה, היגיעה והעמל בתורה לבנו הרב איתם הי”ד.

לכן, אין זה פלא למצוא בהסכמות על ספריו פוסקים גדולים ומגוונים אשר סמכו את ידיהם על תורתו העמוקה והקשובה: הרב משה פיינשטיין, הרב מנשה קליין, הרב אליעזר יהודה וולדינברג, הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב מרדכי אליהו והרב שלום משאש זצ”ל.

עם ישראל ועולם התורה איבדו בלילה האחרון עמוד תווך משמעותי. תנחומים לרבנית חנה היקרה ולכל המשפחה.

זכותו ותורתו יהיו מגן וצינה עלינו.

הרב יהודה הרצל הנקין זצ”ל נפטר. ת”ח ופוסק מחבר שו”ת בני בנים בעל סברא ועמקן ששכל את בנו וכלתו הרב איתם הנקין ונעמה, חבל על דאבדין. אישתו תיבדל לחיים ארוכים הרבנית חנה הנקין ראש מדרשת נשמת.

תשובותיו נפלאות ומקוריות. תשובותיו בענייני בינו לבינה, ובענינים הנוגעים להלכות הקשורות למעמד האישה מרתקות. אביא שני גרגרים מדבריו, דברי צדיקים הם זכרונם.

“כשאני עסוק בתשובה אני מהרהר בה בחלום ובהקיץ, בלכתי בדרך בשוכבי ובקומי, וקם באמצע הסעודה ויורד מעל מיטתי בלילה, לעיין שוב בספרים או לרשום איזה רעיון, כי היא כאש עצור בעצמותי, זכרה לי אלקי לטובה, והאר עיני בתורתך והנאני מזיו שכינתך בזה…”

בענין אמירת ברכת ‘שלא עשאני אשה’ בקול רם:

“מרוב צערן של נשים הרואות את הברכה כהשפלה ח”ו – ודימיתי את הענין לכתונת הפסים של יוסף, שגם בלי הכותנת ידעו האחים שאביהם אהב את יוסף מכל בניו, אבל היו יכולים להתעלם מזה, אלמלא הכותנת נזדקפה בעיניהם והזכירה להם תמיד… והוא הדין ברכה זו – לכן אבאר כמה צדדים להחליפה או לשנותה, אבל להלכה ולא למעשה (בסיום הוא מציע גם שהש”ץ בביה”כ בבוקר יאמר בלחש ולא בקול רם).

אין מילים, אבל גם השתיקה קשה.
קשה לעכל את פטירתו של הרב הנקין, גדול תורה נדיר.
מאז הבשורה הקשה אני חושבת על מעגלי השפעתו הרחבים. זכיתי ללמוד מעט מתורתו במדרשת נשמת וגם להבחן על ידו ולקבל הסמכה ליועצת הלכה.
אמרתי הבוקר לחברותא שלי שאני לא חושבת שהלימוד שלי יכול להחשב “לעילוי נשמתו”, הנשמה שלו בוודאי לא צריכה את הלימוד הפעוט שלי. אבל אני חושבת שאפשר לומר בוודאות שכל לימוד שלי הוא בזכותו.
קטונתי מלאפיין את שיטת הלימוד של הרב הנקין, ורבים כבר עושים זאת, אבל נקודה קטנה שאישית קיבלתי מפסיקותיו היא האמון בבני האדם והתייחסות עניינית לכל שאלה. כשנשים שאלו את הרב הנקין האם הן יכולות ללמוד תורה, או שאלות הנוגעות לשיתוף נשים בחיים הדתיים, הרב הנקין האמין להן שהן יראות שמיים ומגמתן היא להתקרב לקב”ה. זה לא אומר שהוא בהכרח התיר את המבוקש, פסיקותיו לא היו בהכרח צפויות או ידועות מראש, ולא נטו להקל או להחמיר באופן עקבי, וכמו שהעידו עליו בהספדים הרבים, כל תכליתו הייתה לכוון לאמיתתה של תורה. אך היה אמון בשואל/ת ולכן כל שאלה, זכתה לתשובה עניינית ומדוקדקת, תוך עיון למדני במקורות ובדרכי הפסיקה.
חבל על דאבדין ולא משתכחין. מה יהיה איתנו.

הספדים

כתבי הרב

מהלכים במקרא

לרכישה
הפשטן, אם עושה את עבודתו נאמנה, משקיע בעמלו דמיון וראייה חודרת. אם גם זוכה לסייעתא דשמיא, הוא מוצא את עצמו נפעם ע"י תגליותיו, לא פחות מארכיאולוג החושף פריטים משנות קדם. הוא הולך בעקבות האבות, צופה על מעשיהם, קשוב לשיחתם, עד שהוא חש שעומדים לנגדו. הוא מגלה פרטים שהיו גנוזים למשך אלפי שנה. ספר זה יש בו הסתכלות חדשה של פשטן-חדשן על ספר בראשית ומחצית ספר שמות, מהסוג המופלא שאנו מוצאים בדבריו הקצרצרים של הרשב"ם. מחבר הספר עוסק בין השאר בפרשיות עמומות בחיי האבות. הספר הוא פרי עבודתם המשותפת של הרב יהודה הרצל הנקין ושל בנו הרב איתם שמעון הנקין הי"ד: אב ובן, רב ותלמיד למשפחת פוסקי הלכה, אשר שררה ביניהם אהבה גדולה, והתורה חיברה ביניהם. הרב יהודה הרצל הנקין נולד בארה"ב, עלה ארצה בשנת תשל"ג, ושימש רב בעמק בית שאן ובקעת הירדן. הוא היה תלמידו של סבו הגאון הרב יוסף אליהו הענקין זצ"ל, אתו למד ואותו שימש למשך חמש שנים בטרם עלותו ארצה.

כתבי הרב איתם הנקין ה”יד

להכות שורש

הרב איתם הנקין ה"יד
לרכישה

לכם יהיה לאוכלה

הרב איתם הנקין ה"יד
לרכישה

אש תמיד

הרב איתם הנקין ה"יד
לרכישה

תערוך לפני שולחן

הרב איתם הנקין ה"יד
לרכישה

כתבי הרב יוסף אליהו הענקין ז”ל

כתבי הגרי"א - 2 כרכים

הרב יוסף אליהו הענקין ז"ל
לרכישה

גבורות אליהו - כרך ב

הרב יוסף אליהו הענקין ז"ל
לרכישה

New Interpretations
on the Parsha

Purchase Book

Responsa on Contemporary Jewish Women's Issues

Purchase Book

Understanding Tzniut: Modern Controversies in the Jewish Community

Purchase Book

Equality Lost: Essays in Torah Commentary, Halacha and Jewish Thought

Purchase Book

Rav Yehuda Henkin
Seeker of Truth

A master of Torah who melded fidelity to millennia of tradition with compassion and profound understanding of modern Jewish life, Rav Yehuda Herzl Henkin, z”l, was a seeker of truth. Scion of the revered posek Rav Yosef Eliyahu Henkin, ztz”l, Rav Yehuda learned Torah at the side of his grandfather and received semichah from him. Then he completed a Master’s at Columbia University, where he also earned his B.A. He was a talented musician and ardent Zionist. Rav Yehuda and Rabbanit Chana Henkin met in New York’s Zionist movement and were married for just shy of 50 years.

A prolific author and halachic authority, Rav Yehuda Herzl Henkin’s legacy includes four volumes of responsa, B’nei Banim, the Torah commentary Chibah Yeteirah, several books in English and more than a hundred articles in periodicals and journals, both scholarly and educational. For many years, he delivered a weekly talk on the weekly Torah portion for IDF radio.

Rav Henkin was a brilliant scholar recognized for his erudition, independence and contemporary positions. Following in his grandfather’s footsteps, his piskei halacha (decisions) paved the way for expansion of Torah learning for all Jewish women and they form the foundation of Nishmat, which Rabbanit Henkin established with the support of her husband in 1990.

Following their aliya to Israel in 1972, Rav Henkin served as the Rabbi of the Beit Shean and the Jordan Valley prior to moving to Jerusalem. Under his guidance as Nishmat’s Halachic Authority and to Rav Henkin’s exacting standards, Rabbanit Chana Henkin’s dream of educating women as halachic consultants, Yoatzot Halacha, became reality. 146 Nishmat Yoatzot Halacha now guide Jewish women throughout the world. Until his death, December 24, 2020 (9 Tevet 5781), the Rav tested every Yoetzet Halaccha before her certification and also oversaw www.yoatzot.org, Nishmat’s Health & Halacha website. With Rabbanit Henkin, he was co-editor of the historic first volume of responsa composed by Yoatzot Halacha, Nishmat HaBayit, released in Hebrew in 2018.

Rav Henkin is survived by five of the couple’s children, Bachor, Yagil, Elyashir, Aderet and Taama. Their son, Eitam, hy”d, was murdered by terrorists, along with his wife, Naama, hy”d, in 2015.

When I would sometimes accompany Abba to visit the grave of Saba or Savta, he would weep at their graves. He would bring up memories, and it was possible to see and feel his longing. And I understood that even when a person is a father and a grandfather himself, he always needs a father. Until today, I had a father. Now I’m more alone in the world. The longing is just beginning. May your memory be blessed, Abba. Advocate for us in Gan Eden and arise for your portion at the End of Days.    

Dr. Yagil Henkin, eulogizing his father, Rav Yehuda Herzl Henkin, z”l.

מוזמנים לשתף אותנו בזכרונות או חוויות מהרב הנקין במייל:

RememberingRavHenkin@gmail.com

Please share your memories below, or email them to:
RememberingRavHenkin@gmail.com 

Sorry, comments are closed for this post.